על זה היה דוה ליבנו

אורך השיחה כשעה
השיחה מלווה בסרטונים

מטרת השיחה היא לחבר בין שני אירועים שלכאורה לא קשורים ומצויינים באותו היום :

  • צום עשרה בטבת על תחילת המצור
  • ויום הקדיש הכללי.

מדוע בכלל מציינים צום על התחלה וגם על תוך כדי ( יז בתמוז ) וגם על תשעה באב?
ומה קשור בכלל יום הקדיש הכללי ליום הזה ?
נדבר על שנאת חינם ועל אדישות, נדבר על חוסר תשומת לב לתמרורי אזהרה שמלווים את חיינו ומחריבים את חיינו.

תקציר השיחה:

נתחיל בלימוד ההסטוריה על פי ספר מלכים ב' . נלמד על תקופת סוף בית ראשון. על ההידרדרות הרוחנית והאישית של היהודים שחיו באותה התקופה. נבין איך כל זה קשור אלינו:
גילוי עריות – צניעות, שמירת העיניים ועוד
שפיכות דמים – הלבנת פנים, כבוד בין אדם לחברו
עבודה זרה – עבדות לדבר שהוא זר לי – פלאפון, מדיה ועוד

ננסה לברר מדוע עושים צום על תחלה של חורבן ולא על הסוף. נדבר על סימני אזהרה שקיימים בחיינו והאם אנחנו מתייחסים אליהם בכלל
משם נעבור לדבר על השואה הנוראה. נדבר על התהליך שהיהודים עברו באותה התקופה הנוראה. ננסה להבין את גודל השבר לאור ימינו ( 70 וקצת שנים אחרי – רחוק ומנותק מעולם השפע שבו אנו חיים היום ) מתוך כל הדברים הללו ננסה להבין מה תפקידנו היום בדור הגאולה. מה הצידה לדרך שאני אמור לקחת מהתקופה ההיא הכל כך רחוקה להיום

נסיים בשירת התקווה ואני מאמין

השאירו פרטים ואני מבטיח לחזור בהקדם >